מאת ">צפריר רינת (הארץ 5.1.07)

בשנים האחרונות הצליחו ארגונים סביבתיים להגביר את השפעתם ולבלום תוכניות בנייה גדולות בחופים ובשטחים הפתוחים בישראל. אולם השפעה זאת נעלמת כמעט לחלוטין כשמדובר במערכת הביטחון. דוגמה עכשווית למצב זה היא תוכנית בנייה של מערכת הביטחון שקודמה באחרונה באזור מישור ימין בנגב, בשטח שאמור היה להיות שמורת טבע.

הצבא החל בעבודות תשתית לקראת הקמת מתקן תקשורת, הכולל אנטנה שתתנשא ליותר מ-200 מטרים. לפי המשרד להגנת הסביבה, עד לטווח אלף מטרים, תהיה הקרינה מהמתקן בשיעור גבוה מהסף הנחשב בטוח מבחינה בריאותית. בנוסף, המתקן יגרום לפגיעה משמעותית בטבע ובנוף.

מדובר באזור שאותו ניסו הירוקים להפוך לשמורת טבע. התוכנית לא אושרה בגלל התנגדות הוועדה לאנרגיה אטומית שחששה ממגבלות על פעילותה ומהתקרבות מטיילים לשטחה.

באזור יעלים וצבאים

לפי האקולוגים של רשות הטבע והגנים, במישור ימין צמחים ובעלי חיים שחלקם ייחודי לאזור הנגב. באזור ניתן למצוא, למשל, יעלים, צבאים, זאבים וצבועים. באזור גם עובר קטע מדרך הבשמים שהיא דרך מסחר עתיקה. הוועדה הישראלית למורשת עולמית, הכוללת אדריכלים בכירים, פועלת בשנים האחרונות להגדרת הדרך כאתרמורשת עולמי.

הירוקים טענו שמישור ימין נפגע קשות מפיתוח שכלל הקמת בסיס צבאי, מפעלי תעשייה ותשתיות. לכן התנגדו להקמת מתקן לניצול אנרגיה סולארית במקום והצליחו לבלום את התוכנית.

אולם עתה מקימה מערכת הביטחון את המתקן החדש באותו מקום שבו אמור היה לקום המתקן הסולארי. זאת, לאחר שהשיגה את אישור הוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב), שהדיונים בה חסויים. במקביל חודש, ביוזמת עיריית דימונה, הניסיון לאשר בחלק אחר באזור את הקמת המתקן לניצול אנרגיה סולארית.

במקרה של המתקן הביטחוני לא התנגדו הירוקים להליכי התכנון ואף לא מחו. לדברי סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, גלעד גבאי, אין לרשות דרך למנוע תוכנית כזאת. "יש כבר מחנה צבאי שהקימו באזור מבלי ששאלו אותנו", הוא אומר, "מה שנשאר לנו הוא רק לצמצם נזקים ואנחנו פועלים לכך שיהיו בגדר סביב המתקן מעברים לבעלי חיים. אנחנו גם בודקים את ההשפעות של קרינה אלקטרו-מגנטית מהמתקן המתוכנן על ציפורים העוברות באזור".

בעוד שאת שתיקת הרשות אפשר להבין, על רקע היותה גוף ממשלתי, לא ברור מדוע החברה להגנת הטבע לא פעלה להגן על מישור ימין. בארגון הסביבתי, שבדרך כלל ממהר להגיב לכל איום על שטח המיועד להיות שמורה, ובכלל זה נגד תוכנית חציבה שאיימה לפגוע בקטע אחר של דרך הבשמים, סירבו להתייחס לעניין המתקן הביטחוני.

הירוקים לא הצליחו למנוע בשנים האחרונות, וגם כמעט לא ניסו, תוכניות בנייה אחרות של מערכת הביטחון. מדובר, בין השאר, בבסיס גדול שהוקם בשמורת הטבע נחל שילה, ובסיסים באזורי החולות של זיקים וניצנים. הירוקים כן פעלו לתיקון תוואי הגדר שהוקמה בגבול הצפון לאחר נסיגת צה"ל מלבנון ב-2000 והכניסו בה כמה שינויים.

בעתלית ניסתה העמותה הסביבתית "כחול וירוק", ללא הצלחה, למנוע בנייה של מתקן צבאי על אחד החופים. בעקבות כישלון זה ניסו המשפטנים של הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת בן אילן, להכניס שינויים בחוק שיביאו להרחבת הרכב הולמ"ב כך שיהיו בוועדה נציגי הגנת הסביבה. על פי שינויים אלו, שלא אושרו עד עתה בכנסת, ניתן יהיה להגיש התנגדויות להחלטת הוועדה ויהיו כמה גופים סביבתיים שאף יוכלו לערער על החלטותיה.

צה"ל: שכרנו יועץ נוף

מדובר צה"ל נמסר: "במישור ימין יתחיל לפעול בתוך כמה שנים מתקן תקשורת העומד בתקני הקרינה המחמירים של המשרד להגנת הסביבה. הקרינה לא תשפיע על אנשים מחוץ לתחום המתקן. הצבא בחן עוד 20 חלופות והחלופה המיטבית היא במישור ימין. היא אושרה בוועדות התכנון ותואמה עם רשות הטבע והגנים. חלקו המזרחי של שטח המתקן נבחן בעבר כשטח אפשרי לשמורת טבע. ברבות השנים החליטה הרשות שלא לקדם תוכנית זאת והיא דעכה. במטרה למנוע נזקים לטבע ולסביבה, מקיים הצבא דו-שיח מקצועי עם הרשות. צה"ל גם שכר יועץ נוף המטמיע בתוכנית פתרונות סביבתיים".