חנות מדי קרינה וציוד נלווה


הצגת כל המוצרים



צפייה בעגלה
עגלת הקניות שלך ריקה.

Designed by:
SiteGround web hosting Joomla Templates
הקרינה הסלולרית פוגעת בעיניים

שני חוקרים ישראלים מהטכניון מפרסמים מחקר, שמוכיח לראשונה כי דיבור ממושך בטלפון הנייד פוגע משמעותית בראייה. ההמלצה: קצרו בשיחות בסלולר

(nrg - 1.07.06)

 

דיבור רצוף במשך כמה ימים בטלפון נייד פוגע משמעותית בראייה - כך עולה ממחקר שעליו עבדו בשלוש השנים האחרונות פרופ' אהובה דברת ופרופ' לוי שכטר מהטכניון ומתפרס היום בכתב העת המדעי ביו-אלקטרו-מגנטיקס.

המחקר, שנערך במסגרת "מכון רפופורט" מהווה חידוש עולמי: עד היום ניסו אין ספור מדענים להוכיח קשר בין קרינה סלולרית לבין סוגי סרטן, השפעה על המוח, ועוד סוגי תחלואה שונים ומשונים. רובם ככולם התקשו להוכיח קשר סיבתי. מנגד, מיהרה תעשיית הסלולר לנופף במחקרים נגדיים שמהם עולה כי מדובר בטכנולוגיה בלתי מזיקה.
הפעם בדקו החוקרים משהו אחר לגמרי, וגילו ממצאים שיביכו את תעשיית הסלולר, וידאיגו אותנו, הצמודים למכשירים הניידים. אם ממצאי המחקר נכונים, הרי שברחבי העולם גדל דור של אנשים שראייתם הולכת ודועכת.
"אם מדברים הרבה הקרינה, מצטברת לאטה, ובעוד כמה שנים סביר שיהיו אנשים שיגלו להם קטרקט בעין, ויחשבו בטעות שזה בגלל הגיל שלהם", מסבירה פרופ' דברת.

 

שחזור מדויק של מצב העין
 
 כל טלפון סלולרי פולט קרינה, בדומה לתנור מיקרוגל. כבר לפני עשרות שנים הוכח מעבר לכל ספק כי החום הגבוה שנפלט לעתים ממכשירים מפיצי קרינה כמו מיקרוגל או אנטנות גדולות גורם לנזקים לעין. הפעם החליטו החוקרים הישראליים לבדוק מה קורה לעיניים כאשר החום והקרינה נמוכים מאוד, כמו במכשירי סלולר, אך הקרינה נמשכת לאורך זמן רב.

מכיוון שאי אפשר לערוך ניסוי מסוכן כזה על בני אדם, החליטו השניים להשתמש בעדשות עיניים של עגלים שדומות במבנה ובהתפתחות שלהן לזו של בני האדם. עדשות מעין אחת נחשפה לקרינה בתדרים ובעוצמה של מכשירי סלולר במשך שמונה ימים רצופים, כאשר אחרי כל 50 דקות של קרינה נערכה הפסקה של עשר דקות. העדשות מהעין השנייה לא נחשפו כלל לקרינה, והיוו את קבוצת הביקורת.

הממצאים היו חד-משמעיים: העדשה שהוצבה בקרבת מקור הקרינה, כמרחק שבין האוזן האנושית לבין העין, איבדה מיקוד. במילים פשוטות: עכשיו צריך משקפיים. העדשה השנייה נותרה ממוקדת, ללא שינוי.

כדי להקטין את הסיכוי לטעות, ביצעו דברת ושכטר את הניסוי על יותר מ-100 עדשות עיניים (שנלקחו בבית מטבחיים מעגלים שהובלו לשחיטה). לדברי פרופ' דברת, הניסוי שיחזר במדויק את מצב העין בתוך הגוף. "באמצעות מערכת ייחודית חיקינו את סביבת העדשה בתוך העין, וחיקינו את רמת הקרינה שנפלטת מהטלפון הסלולרי", הסבירה, "הוכח שיש נזק, והוא לא מחום אלא מקרינה".
  
 לעין יש הזדמנות להתאושש
 
 מה בדיוק קרה לעדשת העין? "היא חדלה למקד כראוי, ולמעשה נוצר מצב דומה לזה של ראייה מטושטשת", אומרת פרופ' דברת, "המחקר גילה כי הפסקת הקרינה גורמת לעדשה לתקן את הנזק אם כי לא לחלוטין. ראינו שקיים נזק נוסף ברמה התאית".

פרופ' שכטר משוכנע שהניסוי, שבוצע במסגרת מכון מחקר בלתי תלוי, הוא מהימן ותקף, ונזקי הקרינה אמיתיים. "ביומיים הראשונים כמעט לא גילינו השפעה", הוא מספר, "אחרי שלושה ימים התחלנו לראות שינוי משמעותי בתפקוד העדשה. השינוי נעצר אחרי חמישה ימים, אף שהחשיפה נמשכה. הנזק הגיע לשיא - ונעצר. אחרי שמונה ימים הפסקנו את הקרינה ואחרי כשלושה ימים העדשה השתקמה כמעט לחלוטין. יחד עם זאת, היא נפגעה ברמה התאית".

החוקרים חזרו על הניסוי עם רמות קרינה שונות והתברר כי גם אם מקטינים את כמות הקרינה בחצי התוצאות הן דומות אם זמן החשיפה הוכפל. לדברי פרופ' שכטר, המשמעות המעשית של הניסוי היא שעדיף לקצר בשיחות טלפון ליד האוזן, כך שגם אם נגרם נזק - העין תקבל הזדמנות "להתאושש" עד השיחה הבאה.